הסיפור שלנו

מתת בימי בראשית, 1980
מתת בימי בראשית, 1980
בהתחלה גרנו בצריף אזבסט מצ'וקמק ושתלנו מאחוריו את הבוסתן הראשון
בהתחלה גרנו בצריף אזבסט מצ'וקמק ושתלנו מאחוריו את הבוסתן הראשון
בית אמיתי והבקתות
בית אמיתי והבקתות
הבקתות בשלג
הבקתות בשלג
הקטלב הגדול
הקטלב הגדול

מתת. כפר קטן בהרי הגליל, טובל בחורש הטבעי ומלא עצי פרי, בוסתן בכל פינה. תאנים, שקדים, תותים, אגוזי מלך, רימונים ועוד הרבה צמחי תבלין.

הכפר נוסד בסוף שנת 1979 על רכס הררי שפסגתו ברום של 840 מטרים מעל פני הים, ומכאן שם המקום. בימים בהירים, בעיקר בחורף אפשר לראות ממתת את חוף בצת – אכזיב במערב, ואת החרמון המושלג בצפון מזרח. מעל מתת מתנשא הר אדיר, 1008 מטר רום וממנו יש תצפית נהדרת לכפרי דרום לבנון. 

באותם ימים רחוקים כשנוסד הישוב היו כאן שבעה צריפי אזבסט בקצה דרך עפר עם צינור מים, קו טלפון אחד וגנרטור שסיפק חשמל. ההר היה כמעט קירח, תמרוני רכב צבאי, רעיית יתר של עזים, פרות ושרפות פגעו מדי פעם קשה בצמחיה הטבעית. ארבעים שנה של שמירה וטיפוח עזרו לצמחיה להתאושש וכיום ההר ירוק כל השנה. אופיו השלו והסובלני של הישוב שלנו הפך אותו אבן שואבת לזוגות צעירים (וגם פחות) ומקום מועדף לאלו שמחפשים שלווה ורוגע.

אנחנו

דרום אדום
דרום אדום
פנינו אל השמש העולה
פנינו אל השמש העולה
רגע של נחת בגואטמאלה
רגע של נחת בגואטמאלה
בוקר טיפוסי
בוקר טיפוסי
בעקבות האיריס השומרוני
בעקבות האיריס השומרוני
אהרוני והגדיות
אהרוני והגדיות
יעל וסוזוקי ביום שלג
יעל וסוזוקי ביום שלג
על שפת הנחל יושבת אני
על שפת הנחל יושבת אני
הם רוכבים ושרים
הם רוכבים ושרים

הכרנו מזמן מזמן בגרעין בני הקיבוצים בכרם שלום ומאז אנחנו ביחד. כמו לכולם בדורנו יש לנו שני בנים ובת ושמונה נכדים ונכדות אחת/ד אחת/ד. יש לנו גם כלבה כנענית אחת לבנה ומשוגעת שאימצה אותנו לפני כמה שנים וגם שש עיזים בשותפות עם חברים.

מכרם שלום עברנו צפונה יחד עם בכורנו זיו לבית ספר שדה הר מירון של החברה להגנת הטבע. התמסרנו להכרת הגליל, טבע, נוף, אדם ואדמה. כפי שכבר סיפרנו היינו חלק מקבוצה של שבעה זוגות שהתישבו על הר טרשים קרח במתת והפכו אותו לגן עדן ירוק. נולדו לנו אורן וגליה, הרבה שנים חלפו, אבל מאז אנחנו עדיין כאן. 

ארבע שנים אספנו בערמות פסולת והריסות בתים ישנים אבני בניה ומהן הקמנו את ביתנו על מדרון ההר וכבר כמעט שלושים שנה, אנחנו עוטפים אותו בגן טבעי ובאוסף גיאופיטים נהדר.

יעל

יעל בנעוריה הייתה חברה בנבחרת הכדורעף הלאומית ומשם המשיכה ולמדה בישול במכללת רופין. אחר כך פנתה אל החינוך הגופני ולמדה בסמינר הקיבוצים בתל אביב ובמכון וינגיט ועבדה הרבה שנים בחינוך גופני. יענו התעמלות וספורט וגם בחינוך של ילדים אוטיסטים. 

בנוסף השתלמה יעל והעמיקה בשלל תורות ושיטות של טיפולים אלטרנטיבים והיא עושה טיפולים מיוחדים לאורחים מקרוב ומרחוק. שיאצו, רפלקסולוגיה, עיסויים. כיום היא פנסיונרית עסוקה וגם חברה בחוג קדרות ושרה במקהלת משגב ובחתונות של הילדים שלנו.

אהרוני

אהרוני (ככה קוראים לי) גידל הדרים בקיבוץ שריד, מנגו נהדר בכרם שלום וגם לימונים ומינאולות (מין הדר קליף) ואז, עם המעבר להר מירון התמסר ללימודי הטבע ובעיקר הבוטניקה של ארץ ישראל. פעמיים הייתי מנהל בית ספר שדה בהר מירון וגם לקחתי חלק במאבקי שמירת טבע ונוף בגליל בשלושת העשורים האחרונים של המאה הקודמת. 

ביחד עם כל אלה השתלבתי בהדרכת טיולים במזרח אפריקה, קניה תחילה ואחר כך טנזניה ואתיופיה, ומשם פרשתי כנפיים לתורכיה, יוון, אוזבקיסטאן ודרך המשי, עד סין. הדרכתי גם במונטנגרו וגם בגיאורגיה. כיום הכי אני אוהב להדריך כאן, אצלנו בחצר ובערוגות פרחי הבר שסביב הבית. 

כדי להפיץ את אהבת פרחי הבר שמקננת בי כבר יותר מחמישים שנה הקמתי שלוש מנבטות לצמחי בצל ופקעת ועוד מיני פרחי בר, אחת אצלי בחצר, אחת בחממה הקהילתית של הישוב ועוד אחת בגן האקולוגי בטכניון בחיפה, שם אני משמש יועץ גם היום. בשנה האחרונה התנדבתי ליעץ גם לאיגוד ערים לאיכות סביבה בגליל המערבי, ואיתם הקמנו קבוצה גדולה של חובבות וחובבים שמפתחים את התחביב הפרחוני.

צרו עימנו קשר